#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר רב יהודה דקורה ד' מתיר בחורבה, כמאן אתיא במח' רב ושמואל דאכסדרא בבקעה ?</p><p dir='rtl'>והאם מח' אביי ורבא בסיכך ע&quot;ג אכסדרא שאין לה פצימין, תלי במח' רב ושמואל ?	"מימרא דרב יהודה, אי רב ושמואל פליגי בפתח י', אתיא כרב. ואי בפחות מי', י""ל דאיירי בפחות מי' וכדברי הכל.<p></p><p dir=""rtl"">והא דאביי ורבא, פליגי אליבא דרב דאמרינן פי תקרה, אי אמרינן לה אף היכא דהמחיצות עבידי לבראי ולא לגוואי.</p>"	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצר או בית שנפרצו מב' רוחות, האם מותרים לשבת זו ולשבת הבאה, לר' יהודה ולר' יוסי ? וכמי הלכה ?	"לר' יהודה, שבת זו מותרים, לשבת הבאה אסורים.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יוסי, אין לחלק בין שבת זו לאחרת. ומספק""ל אם להקל או להחמיר. ולמסקנא להחמיר.</p><p dir=""rtl"">לר' חייא בר יוסף הלכה כר' יוסי, לשמואל הלכה כר' יהודה.</p>"	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דשמואל פסק בבית שנפרץ מב' רוחות, הלכה כר' יהודה, ומאידך אמר במבוי שנטלו קורותיו או לחייו, דהלכה כר' יהודה רק בעירובין ולא במחיצות ?	בנפרץ לרה&quot;ר ס&quot;ל דלא הותר לכל השבת, בנפרץ לכרמלית הותר.	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירש רבה בהא דאמר ר' יהודה במתני', דהבונה עלייה ע&quot;ג ב' בתים ובאמצע רה&quot;ר מטלטלים שם ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן הקשה עליו אביי, ומה תירץ רבה ?</p><p dir='rtl'>ומה דייק רב אשי (ב&quot;פ ברש&quot;י) ?	רבה אמר דאין טעמו דר&quot;י משום דב' מחיצות דאורייתא, אלא דפי תקרה יורד וסותם.</p><p dir='rtl'>ואביי הקשה מהא דאמר ר&quot;י כן גם בב' בתים בלא תקרה. ואמר רבה דאה&quot;נ דמשם מוכח דכ&quot;ה דעת ר&quot;י, אבל במתני' לא מוכח.</p><p dir='rtl'>ורב אשי דייק ממתני' דאמר ר' יהודה ועוד דמערבים במבוי המפולש. ולפ&quot;א ברש&quot;י הדיוק מלשון ועוד, דמשמע דהדין דעלייה ע&quot;ג ב' בתים הוא מאותו הטעם, דב' מחיצות דאורייתא, וכהברייתא.</p><p dir='rtl'>ולפ&quot;ב הדיוק דמשמע דיש רבותא במקרה השני, והיינו משום דבעלייה ע&quot;ג ב' בתים יל&quot;פ דהוא מצד פי תקרה, וכרבה.	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן דהמציל מדליקה לובש כל מה שיכול ללבוש כמאן אתיא ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>והאם מתני' דלת&quot;ק המוצא תפילין מציל רק זוג זוג אתיא כוותיה ?	כר&quot;מ, דתני עלה ר&quot;מ אומר דפושט ולובש.</p><p dir='rtl'>ובתפילין רק זוג אחד, דשרי ליה כדרכו בחול, דבמלבוש לובש כמה שירצה, ובתפילין לובש רק אחד.	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשתה הגמ' על ר&quot;ג שהתיר להציל ב' זוגות תפילין יחד, ומה התירוץ ?	אי ס&quot;ל דשבת זמן תפילין ורק מש&quot;ה שרי, רק זוג אחד.</p><p dir='rtl'>ואי לאו זמן תפילין והתירו מטעם תכשיט להצלת תפילין, אפילו טובא נמי.</p><p dir='rtl'>ומשני דלאו זמן תפילין והתירו מטעם תכשיט, ומ&quot;מ התירו רק במקום תפילין בחול, דשם הוא שוקע ונראה כתכשיט. [וגם ביד יש מקום לב' תפילין].	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ביד מקום להניח ב' תפילין ?</p><p dir='rtl'>והאם יש להוכיח כן מהא דאמר רב הונא דפעמים שאדם בא מן השדה ומשאוי על ראשו, וקושר תפילין של ראש ביד ?	יש מקום.</p><p dir='rtl'>אך אין ראייה מר&quot;ה, די&quot;ל דכה&quot;ג רק לא מקרי דרך ביזיון, אך לא כתוב שהוא מקום המועיל להנחת תפילין.	<br/>עירובין דף צה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כוונת הגמ' דהמח' אי מציל ב' זוגות היא האם שבת זמן תפילין, והאם מצוות צריכות כוונה ? (ב&quot;פ ברש&quot;י).	"לפ""א אי טעם ההצלה משום דזמן תפילין ואינו תכשיט, או משום דתכשיט. וכן אי צריכות כוונה, ואז אם לא יכוון ויקיים מצווה הו""ל משאוי, ואם יכוון הו""ל בל תוסיף.<p></p><p dir=""rtl"">ורש""י הקשה דבלא כוונה נמי יש כאן אחד דהו""ל משאוי, מאחר וס""ל דאינו תכשיט, ורק בגלל המצווה ל""ח משאוי.</p><p dir=""rtl"">ולפ""ב אי זמן תפילין ובזמנו לא בעי כוונה לעבור בבל תוסיף. וכן אי מצוות לא בעו כוונה, ועובר עליהם בבל תוסיף.</p>"	<br/>עירובין דף צה		
